From mara' in the sense of grossness, through the idea of domineering (compare mare'); stall-fed; often (as noun) a beeve -- fat (fed) beast (cattle, -ling).
see HEBREW mara'
see HEBREW mare'
H4806. meri
מְרִיא noun [masculine] fatling, fatlings; — absolute ׳מ2 Samuel 6:13 3t.; plural absolute מְרִיאִים Isaiah 1:11, construct מְרִיאֵי Ezekiel 39:18; suffix מְרִיאֵיכֶם Amos 5:22; — fatling: וּמְרִיא וּכְפִיר עֵגֶל Isaiah 11:6; elsewhere only of sacrificial animals, מְרִיאֵיכֶם שֶׁלָם Amos 5:22 ("" מִנְחֹתֵיכֶם עֹלוֺת,); מְרִיאִים חֵלֶב Isaiah 1:11 ("" מָּרִים דַּם אֵלִים, עֹלוֺת, etc); בָשָׁן מְרִיאֵיEzekiel 39:18 (+ אֵילִים פָרִים,, etc.); also singular collective, וּמְדִיא שׁוֺר וַיִּןבָּח 2 Samuel 6:13, so (+ וּבָקָר צאֹן) 1 Kings 1:9, and (+ צאֹן שׁוֺר,) 1:19; 1:25.