A primitive root; to rub or strike the hands together (in exultation) -- clap.
H4222. macha
[מָחָא] verb strike, only = clap (the hand) (Aramaic form of II. מָחָה q. v.); —
Qal Imperfect3masculine plural only figurative, of joy of inanimate things before ׃י יִמְחֲאוכָֿ֑ף ׳נְהָרוֺת Psalm 98:8; ׃וְכָלעֲֿצֵי יִמְחֲאוּכָֽֿף הַשָּׂדֶה Isaiah 55:12. —
Pi`el Infinitive construct suffix id., of exultation over foe יָד מַחְאֲךָ יַעַן Ezekiel 25:6 ("" בְּרָ֑גֶל וְרַקְעֲךָ).
מַחֲבֵא, [מַחֲבֹא] see חבא.
מַחְבֶ֫רֶת, [מְחַבְרָה] see חבר.
מַחֲבַת see חבת. מַחֲגֹ֫רֶת see חגר.